שביל נורמן – מסלול מעודכן

שמו של "שביל נורמן" יצא למרחוק והפך להיות אבן שואבת למטיילים רבים מהארץ כולה. השביל המקסים והמיוחד הזה הינו למעשה אסופת שבילים בתוך החורש ליד כפר ורדים שלוקחים אתכם לחוויה אישית וחיבור בלתי אמצעי עם הטבע ועם עצמכם.

הטיול בשביל מתאים במיוחד לילדים או לילדים ברוחם כמו נורמן עצמו שיצר את השביל "בשביל הילדים".

סיפורם של נורמן ושל שביל נורמן

שביל נורמן לא מוביל לשום מקום.
זהו שביל יחיד ומיוחד משום שהיעד שלו היא ההליכה והשהות בנבכי החורש הקסום…. השביל מורכב מרשת ענפה של שבילונים קטנים המתחברים זה לזה, שבים על עקבותיהם, עולים, יורדים ומתפתלים בתוך חורש מקסים בשיפולי הר אשכר ליד כפר ורדים. תוך כדי ההליכה בשביל מתגלים להולכים בו דברים נפלאים: תצורות סלע מרשימות, נקיקים, חלונות נוף, צמחיה מגוונת והרבה שקט ושלווה. המטרה של השביל הוא חיבור ישיר ובלתי אמצעי בין הטבע לבין ההולכים בו.

כמו השביל גם סיפורו של נורמן מיוחד ולא שגרתי.
נורמן גולדנברג נולד בניו-יורק בשנת 1924. במלחמת העולם השניה הוא התגייס לדיביזיה העשירית ההררית – יחידת קומנדו עילית שהוקמה כדי ללחום כנגד הגרמנים באלפים. מקץ כשנתיים של אימונים מפרכים בתנאים קיצוניים שכללו הישרדות בשלג, שדאות וכל מקצועות הלחימה, הוא הגיע לאירופה ולחם בנאצים באלפים באיטליה. בשנת 1948 התנדב ובא לארץ ללחום במלחמת העצמאות במסגרת גח"ל (גיוס חוץ לארץ) וכאן פגש את אישתו הראשונה איתה חי כשנתיים בקיבוץ סאסא. לאחר מכן הם חזרו לארה"ב, שם גידלו 3 ילדים והוא הקים חברה לגידור של חוות חקלאיות בצפון-מזרח ארה"ב – כך שהמשיך להיות איש שטח.

לאחר מלחמת יום כיפורים, בה איבדה ישראל זמנית את מוצב החרמון, שב זמנית לארץ לקריאתו של רפול לעזרה בהקמת יחידת האלפיניסטים הצה"לית. נורמן סייע מאוד בבנית היחידה ותורת הלחימה שלה מתוך הכשרתו הצבאית וניסיונו הרב כאיש שטח בתנאי קור וגובה. ב-1977 לאחר פרידה מאישתו הוא עלה לארץ שנית וחי בצפת שם הכיר את אישתו השניה אנני. ב-1981 נולד בנם, בן (בתמונה ממול), וב-1986, כשהוא בן 62, הגיעו לכפר ורדים ובנו כאן את ביתם בשולי הכפר בפינה הקרובה ביותר להר אשכר.

נורמן הוקסם מפינת החורש במפנה הצפוני של הר אשכר. חורש ים תיכוני סבוך, שופע מיני צמחיה ובו מצוקים, נקיקים ותצורות סלע נהדרות. נורמן מצא ביער מפלט מקשיי היומיום והחל לטפח את החורש ולבנות בו שבילים ונתיבות – בהתחלה עבור בנו ובהמשך עבור ילדי הכפר כולם. נורמן רצה ליצור עבור הילדים חיבור אל הטבע, מקום אליו יוכלו להגיע בקלות ובבטיחות אפילו בעצמם, ולחוש את החופש, היופי והחיבור הנפשי אל הטבע ממש כמו שהוא חש. לצורך העמקת החיבור הזה בין הילדים והטבע, הוא חיבר את פינות החמד בשביל לאגדות וסיפורי ילדים כמיטב דימיונו השופע. כ-25 שנים, כמעט מידי יום, הגיע נורמן אל השביל ובעבודה איטית ויסודית יצר ממלכה שלמה של אהבה וחיבור אל הטבע ואל נפש האדם.

נורמן היה אדם קשוח ומחוספס כלפי חוץ אך נפשו פנימה טובה ועדינה – נפש של ילד תאב חופש. הוא היה אדם מלא דימיון, יצירתיות והומור. עיניו היו של אמן, והוא נהג לאסוף בהר אשכר ענפים ואבנים בהם הצליח לראות אנשים ובעלי חיים עצי הבעה ורגש. את הממצאים, עיבד, צבע ויצר פסלים יוצאי דופן. את יצירותיו הוא אפילו הציג בעזרת כמה חברים מכפר ורדים, בכמה תערוכות. בנוסף נורמן יזם ועשה דברים רבים נוספים עבור הילדים ובראשם בנית צריף משולש וגדול בשטח בית הספר קשת שבהתחלה שימש לפינת חי וכיום הפך ל"מוזיאונצ'יק".

נורמן נפטר בשלהי 2011 והשאיר לנו את "שביל נורמן" כמורשת נהדרת. שביל שלא מוביל לשום מקום פרט אל החיבור הנפשי הבלתי אמצעי אל הטבע. ואכן גם כיום כאשר ילדים מגיעים לכאן הם מניחים (לרגע…) הצידה את הסמארטפונים ומוצאים בשביל כיף וחיבור אל הטבע המקסים דרך דמיונו ומעשיו של נורמן.

איך מטיילים בשביל נורמן?

שביל נורמן, או נכון יותר "שבילי נורמן", לא מתוחזקים מאז מותו וחלק מהמקומות מזמן אינם קיימים יותר. לאור זאת הרבה מהתיאורים שמופיעים באתרי אינטרנט שונים לגבי השביל לא נכונים ומבלבלים. על כן טרחתי ליצור תיאור חדש ועדכני. פישטתי את תיאור המסלול ובחרתי לתאר רק חלקים ממנו שנראים וניתנים לגישה – על כן הבית של מיץ פטל או ביתה של שלגיה כבר לא מופיעים כאן כי אינם ניכרים בשטח. מתוארים כאן שלושה מסלולים טבעתיים (להלן: שביל נורמן המרכזי, שביל האוהבים ושביל הפירמידה) וביניהם שני "כיכרות". המוצא לשביל הוא מהחניה שלאורך כביש 854 (כ-350 מ' דרומית לכניסה לכפר ורדים לכיוון תפן).

למפה חיה הקליקו https://israelhiking.osm.org.il/share/UnWyz8ryKD

לבאים מכפר ורדים שרוצים להגיע רגלית מומלץ לצאת מצומת המפה, ללכת לאורך רחוב אורן ובסופו לפנות שמאלה בצמוד לגדרות וללכת בשביל הג'יפים בסמוך לבתים עד שתגיעו לחניון הנ"ל.

מהחניה עולים בשביל עם סימון שבילים כחול לבן שמתפתל בקשת גדולה ועולה במתינות לאורך 270מ' – עד שהוא מגיע לפיצול שבילים: ימינה שביל שמסומן כחול-שקוף ימינה, יש השביל הכחול- לבן שמאלה לשביל נורמן – הטבעת המרכזית. "הצטלבות שבילים" זו תיקרא להלן "כיכר הורד" (חדי העין יבחינו בציור של ורד בתחתית המדרגה…).

שימו לב – נורמן סימן את השבילים כולם במלבנים בצבע צהוב – שלקוחים מ"דרך האבנים הצהובות" של הקוסם מארץ עוץ.

שביל נורמן הטבעת המרכזית

זהו שביל טבעתי שאורכו כ-260 מ' שהורך מתחת למצוק וחוזר מעליו.

לכו כ-80 מ' כאשר תישארו צמודים ככל האפשר למצוק מימינכם. אתם תגיעו ל"מעבר גיבורי העל" בו 2 נקיקים יאפשרו לרזים מבינכם לחצות את הסלע ולהגיע לצידו השני בזכה לכינוי "הגרנד קניון". מולו יצר נורמן מהעפר שפינה מהקניון רחבה נאה בה תוכלו לשבת.

המשיכו ללכת קדימה בצמוד למצוק (נתיב ראשי זה שהוא חוט השדרה של השבילים – זכה ע"י נורמן לכינוי "רח' דיזנגוף"…) עוד כ-50 מ' עד שתראו משמאלכם חדרון שמוקף בגדר אבן נמוכה. זהו "המחנה של בן" (חפשו את הכיתוב שכתב בן בעצמו בילדותו) ותוכלו לשבת, לאכול או לשתות משהו.

מהמחנה של בן מובילות 2 דרכים מקבילות לאורך המצוק. על האחת כתב נורמן "שביל 7 הגמדים" שבו הוא יצר מנהרת צמחיה נמוכה שדרכה הלכו הילדים ופגשו את השביל המקביל במרחק קצר. המנהרה איננה כיום אבל השם נשאר…

בעודכם הולכים בצמוד למצוק – חדי העין ובעלי הדימיון – יוכלו להבחין במערונת קטנה שהסלעים שבה נראים כפרצוף אדם – זהו חדרו של "הענק הישן".

עוד כמה עשרות מטרים ותגיעו לשלט "תצפית אמיר". כאן עולים בגרם מדרגות ארוך שבנה נורמן במו ידיו עד שתרו משמאל ספסל שממנו חלון נוף מרהיב לעבר בתי הכפר. זהו מצפה אמיר על שמו של אמיר ברם ז"ל שנהרג בתאונת אופניים ועל שמו גם ביה"ס אמירים בכפר ורדים.

מהמצפה המשיכו דרומה ותגיעו מיד לבור סיד קדום שמיד לאחריו פנו ימינה והמשיכו ללכת עוד כ-50 מ' עד שתגיעו לבמת סלע גדולה ממנה נוף עוצר נשימה לכל עבר. הדרך לשם מסוכנת כי עוברת בסמוך למצוק – ולכן בחלק זה השגיחו על הילדים. במת הסלע זכתה לשם מצוק הנשרים משום שבאחד הימים בהם נורמן ובן ישבו שם נחת לידם נשר למנוחה.

לאחר שנהנתם מהנוף המשיכו והקיפו כבל מתכת שנורמן מתח במקום לבטיחות. אתם עכשיו בעצם מעל ה"גרנד קניון". המשיכו לאורך הכבל ובפיצול השבילים עלו במדרגות שמאלה במהרה תפגשו את השביל הכחול-לבן איתו תגיעו לנקודת המוצא ב"כיכר הורד".

שביל האוהבים

זהו שביל מעגלי שיוצא וחוזר ל"כיכר אמיר" (המקום זו השלט וגרם המדרגות שעולה למצפה אמיר). המשיכו "מהכיכר" לאורך המצוק ופנו שמאלה במקום בו תראו לב אדום – הסימון של "שביל האוהבים". שביל זה יתרחק מעט מהמצוק אך לאחר כ-40 מ' מוספים תראו שביל מימינכם שבו, על סלע שטוח, תראו ציור שך עוגת יומולדת עם נר. בדימיונו של נורמן שביל האוהבים הסתיים בחתונה וביומולדת לצאצא השביל…נורמן קרא לו piece of cake. מכאן תמשיכו ללכת בשביל מעגלי שציורי נר יומולדת יובל אתכם בחזרה ל"כיכר אמיר". סה"כ אורכו של שביל טבעתי זה כ-160 מ'.

אם מכיכר אמיר תמשיכו כ-20 מ' לאורך המצוק (אל תפנו שמאלה במימון הלב) תראו חיצים צהובים שיביאו אתכם ל"מנהרת האמיצים". זהו צינור טבעי באורך של כמטר בו יכולים הקטנים להתגלש ולמעלה ולצאת למטה.

שביל הפירמידה

מ"כיכר הורד" לכו בשביל המסומן בכחול-שקוף ובהמשך בצהוב. שביל זה שיצר נורמן עוקב על קו הגובה ומסתיים מקץ כ-350 מ' בשביל גי'יפים גדול שממנו רואים ימינה את בתי כפר ורדים. בחיבור בנה נורמן פירמידת אבן שסימנה בזמנו את הכניסה לשביל אך כיום אבדה הפירמידה ברובה בסבך.

תושבי כפר ורדים שמעונינים בכך יכולים להגיע לשביל או לחזור ממנו מכאן הביתה דרך רחוב משעול הרקפת.

כ-60 מ' לפני הפירמידה תראו מימין לשביל פינת חמד: רחבה קטנה מוקפת אבנית, במרכזה עץ וממנה חלון נוף נאה. בסמוך לעץ – אבל צרה וארוכה העומדת ומצביעה למעלה כאילו היתה אצבע. אבל זו עוררה את דמיונו של נורמן והוא ראה בה את אצבעו של הענק מהאגדה "ג'ק ואפוני הקסם" שנפל מראש עץ האפונים ונקבר במקום כשרק אצבעו מציצה….

להשלמת המסלול הטבעתי של של שביל הפירמידה פנו בדרך הגיפים שמאלה (דרומה) ולכו בעליה כ-80 מ'. כשהסבך יפתח משמאלכם היכנסו אל השביל ועד מהרה תראו שלולית / בריכת חורף קטנה שמלאה מיים לאחר גשמים. זוהי למעשה דולינה (בולען) קארסטי קטן אליו ניקווים מי גשמים. מהבריכה המשיכו לאורך השביל (שמתעקל ימינה) ולכו בו כ-300 מ' עד שתגיעו חזרה אל השביל הכחול-לבן מעט ימינה ל"כיכר הורד".

הליכה מלאה לאורך שני השבילים היא לאורך של כ-720 מ'.

איך מגיעים לשביל נורמן?

שביל נורמן נמצא בשיפולים הצפוניים של הר אשכר בצמוד לכביש תפן – מעלות (כביש 854) כ-350 מ' דרומית לכניסה לכפר ורדים. בנקודת ההתחלה יש רחבת חניה סלולה ממנה מתחיל השביל הכחול-לבן. (בוויז: שביל נורמן)