יליד אשקלון (1964) אך את רוב שנותי חייתי במושב בית זית ליד ירושלים. ב-2002 עברתי לכפר ורדים בלב הגליל. נשוי לרותי ואב גאה לארבעה: איתי, גל , עדי ואלון.
דור רביעי בארץ ובן למשפחה שורשית, ממקימי פתח-תקווה, ומחלוצי גדוד העבודה ובן להורים פלמ"חניקים מהם ינקתי את האהבה לארץ ולמדינה.
במשפחתי הקרובה והמורחבת דמויות רבות שסיפוריהם האישיים קשורים במידה רבה לתולדות הארץ ובהם בין היתר סבתי רוחמה שטמפר: היא בת למשפחת מקימי פתח תקווה. סבי יצחק רוכל שעלה ארצה ב-1921 עם עשרה אחים ואחיות היה בגדוד העבודה ואח"כ היה ממקימי ומנהלי קופת-חולים. סבי זאב מרמלשטיין: עלה ארצה ב-1920 בהיותו בן 17, והיה בין בוני תל אביב במסגרת גדוד העבודה
הורי אלדד וחסידה אבידר, שנפגשו בפלמ"ח במסגרת הגדוד השלישי של חטיבת יפת"ח בה לחמו היו ממקימי קיבוץ יפתח ובעלי זכויות רבות בעשייה רבת שנים בצבא, בחינוך ובהתישבות. אחי יובל אבידר, שנהרג בסיני במלחמת יום הכיפורים בעודו בן 23 וגם הוא עבורי מקור להשראה (ב-2014 הקמתי אתר לזכרו.).
זכיתי להקים, עם רותי אישתי, משפחה עליזה, חמימה ואוהבת שמהווה עבורי את מקור העוצמה שלי ואת גאוותי. אנו מרבים לטייל בארץ ובעולם ואוהבים מאוד את ה"ביחד" המשפחתי שלנו.
הריצה עושה לי טוב. מחוץ מהכושר הגופני והעוצמה האישית שהיא מעניקה, הריצה מפקסת אותי ומטעינה אותי באנרגיות אדירות ובשלל רעיונות שנובטים בזמן הריצה שמהווה עבורי מעין מדיטציה.
שנים רבות אני כבר רץ בצוותא עם רותי אישתי, זמן האיכות האישי והזוגי שלנו.
סיימתי שתי ריצות מרתון של 42.2 (אמסטרדם 2008 ותל-אביב 2016) ואין ספור ריצות חצי-מרתון ומירוצים שונים בארץ ובהם הר-לעמק אותו רצתי כבר מספר פעמים.
המצלמה מלווה אותי שנים רבות ומהווה כלי נפלא לתיעוד וביטוי אישי ואומנותי. אני אוהב להסתובב עם מצלמתי ולנסות "לתפוס את הרגע". חלק מאלפי צילומי הצליחו, לשמחתי הרבה, לשמר זכרונות ומצבים מרגשים ומצליחים להעביר את המראות והרגשות שהציפו אותי בזמן הצילום.
אני בוגר קורס צילום של קמרה אובסקורה משנת 1986.
את אהבתי לים קיבלתי מדודי האהוב, בני קריץ ז"ל, שלקח אותי לראשונה בהיותי בן 10 לשייט במפרשית שלו וצרב בליבי את האהבה לים. מאז אינני מחמיץ שום הזדמנות להיות בים או לידו.
בנעורי השלמתי קורסים למצילים חובבים הן בבריכה והם בים ובבגרותי סיימתי קורס סקיפרים בבית הספר דרך הים בשנת 2008 (בעל רשיון משיט מס' 70851).
צלילה
את מסתורי הים ויופים של המצולות גיליתי במהלך שנות נערותי בחופי סיני.
בשנת 1981 הספקתי לעשות את קורס הצלילה האחרון שהתקיים בנביעות (היא נועיבה) שלחופי הים האדום עוד כשישראל שלטה בסיני. מאז אני צולל בכל פעם שהדבר מתאפשר לי – בארץ ובעולם. גולת הכותרת היתה צפיה במנטות עצומות ששחו מעלי, בצלילה בריפים של האיים המלדיביים ביחד עם בני איתי.
ממלאים את הפרטים ומקבלים את קופון ההטבה בדוא"ל: