נמרים בישראל

על נמרים ומלכודות נמרים בישראל

אני מודה שחיות-בר בכלל והחתוליים בפרט ריתקו אותי מאז ילדותי. לא פלא אם כן שכשנתקלתי לפני כמה שנים במלכודת-הנמרים בגליל ונחשפתי לפרטי סיפורו של הנמר-האחרון-בגליל גברה סקרנותי. מאז אוזני כרויות ואני לא מפספס שום ידיעה  שמתפרסמת בתקשורת או ברשתות על נושא הנמרים בישראל.

החלטתי לבצע סקירת מקורות קצרה ולרכז כאן את כל המידע שליקטתי על הנושא עם הרבה מראי מקום לשימושכם בתקווה שאוכל להכריז על קיומם של נמרים שישראל.
(עידכון אחרון – אפריל 2020)

PikiWiki Israel 14861 judean desert leopard cropped 1

ההיסטוריה של הנמרים בארץ ישראל

במזרח התיכון ובכללו בארץ ישראל חיו חתולים גדולים לאורך כל ההיסטוריה כאשר הם היוו את טורפי-העל בשרשרת המזון. עד המאה ה-12 עוד ידוע גם על אריות בישראל אבל אחר-כך רק על נמרים. הנמר היה איום משמעותי על הנוודים הקדמונים שחששו מאוד ממנו לא רק בגלל החשש שיתקוף אותם אלא בעיקר מהפגיעה הקשה שהסב לעדרים שהיו מטה לחמם. לא פלא לכן שהמקדש הקדום ביותר שנמצא בארץ (מתוארך לאמצע האלף השישי לפנה"ס) הוא "מקדש הנמרים" שהתגלה בסקר הצלה בשנת 1979 בבקעת עובדה שהיה מקום פולחן ותפילה אל מול האיום האסטרטגי ממנו סבלו הקדמונים – הנמר. מאז צעדו כיריבים האדם והנמר בארצנו זה לצד זה עד אשר בימינו מוכר הנמר כמין בסכנת הכחדה חמורה.

בעבר חיו נמרים בארץ ישראל בגליל העליון, בצפון רמת הגולן והחרמון, בנגב ובמדבר יהודה. הנמרים בארץ נמנו על שני תתי-מינים – הנמר האנטולי (Panthera pardus tulliana)  באזורי ההר במרכז ובצפון ונמר- המדבר (Panthera pardus nimr) במדבר יהודה ובנגב.

נמר המדבר הוא הקטן במיני הנמרים בעולם ומשקלו מגיע עד ל-40 ק"ג (הזכר) וכ-25 ק"ג (הנקבה). ובדר"כ פחות. אורכו (כולל הזנב שמהווה למעלה ממחציתו) 160-180 ס"מ. הנמר האנטולי גדול בהרבה, מגיע לכ-80 ק"ג ואורכו עד לכשניים וחצי מטר. לנמרים הללו חברבורות דמויות ורד מה שמאפשר להם יכולת הסוואה מעולה. הנמר המדברי בהיר יותר והאנטולי צהבהב.

הנמרים מתקיימים באזורים הרריים מבותרים המאופיינים בעושר במזון ובמחסות המשמשים ללינה או מארב לטרף. מזונם של נמרי המדבר יעלים, שפני סלע ודרבנים בעיקר והנמר האנטולי צד לרוב גם חזירי בר ויחמורים. הנמר צד בשיטה של התגנבות ומארב. שיטת ציד זו מכתיבה את אורח החיים היחידאי של הנמר – כאשר לכל פרט טריטוריה גדולה של עשרות-מאות קמ"ר משלו עם אזורי חפיפה מועטים עם תחום מחיה של נמר אחר. זכר חולש על פני שטחי משכן של 2-3 נקבות.

קצת פיקנטריה על הרבייה וחיי האהבה של הנמרים…

נקבות נמרים מיוחמות מגיל הבגרות המינית (כ-3 שנים) בכל חודשי השנה, אלא שהביוץ מתרחש רק כתוצאה מההזדווגויות עצמן ("ביוץ מושרה"). הייחום נמשך 5-7 ימים. וההזדווגויות מתרחשות במשך יומיים-שלושה רצופים בממוצע כל 5.13 דקות, כלומר כ-200-300 פעמים. נמרים של ממש…
משך ההיריון כשלושה חודשים ולרוב בישראל בשגר (המלטה) גור אחד עד שניים.
הגורים בלידתם עיוורים. ומשקלם כחצי קילו. הנמרה מגדלת את גוריה לבדה, היא מחביאה את הגורים עד גיל שישה-שמונה שבועות, ואז היא מתחילה בתהליך לימוד ארוך שמכשיר אותם לצוד כולל להכיר את הסביבה והאויבים (כולל האדם). תוחלת החיים: בטבע בישראל עד כ- 18 שנים.

הסטורית התפוצה של הנמר האנטולי בארץ

תפוצתו של הנמר האנטולי מטורקיה והים השחור ודרומה בכל האזורים ההררים אלא שספק רק אם הוא לא נכחד כבר כליל. ישנן רק עדויות ספורות מהשנים האחרונות על קיומם של נמרים אלו באזור טורקיה ואוכלוסייתם ככל הנראה עשרות בודדות לכל היותר.

  • עד 1920 הושמדו בישראל כל נמרי הרי יהודה, הכרמל, רמות מנשה והשומרון, ואחריהם גם נמרי הגליל. המקרים המפורסמים עם תיעוד של נמרים היו:
  • 1834- לאחר רעידת האדמה בצפת ידוע על נמרים שנכנסו לתוככי העיר.
  • 1900- בעשר השנים הראשונות של המאה ה-20 נורו לפחות כ-5 נמרים בסביבות ירושלים.
  • 1936- נתפס גור שנקרא טדי ליד צפת. טדי גודל בגן החיות של תל אביב.
  • 1938- באזור גבול לבנון ניצוד נמר מבוגר על ידי ערבי מן היישובים הסמוכים.
  • 1947- נמצאו מתחת לגדר בגליל המערבי גופותיהן של שתי ילדות ערביות בנות שבע שנהרגו על ידי נשיכות נמר בצווארן
  • 1965- סיפורו של הנמר האחרון בגליל – עבדאללה קאסם ובנו מהכפר הבדואי ערב אל עראמשה פגשו את הנמר בנחל שמאוחר יותר ייקרא נחל נמר. הנמר שטרף גדיים מהעדר הרגיש לכוד בין האב ובנו תקף את האב. לאחר התגוששות שבה נקטעו 3 מאצבעות ידיו השמאלית (בניסיון למנוע מהנמר לנשוך את צווארו), הצליח עבדאללה לדקור את הנמר בצווארו בעזרת השברייה שבידו. שוטר מג"ב שהוזעק לשם, ירה בראשו של הנמר הגוסס והרגהו. עור הנמר מוצג במוזיאון בחניתה.

מאז יש עדויות נוספות לתצפיות בנמרים בגליל ובגולן – אך כולן לא מאומתות.

הסטורית התפוצה של הנמר המדבר בישראל

תפוצת נמר המדבר באזורים מבותרים והררים בישראל, סיני, ירדן, ערב הסעודית, תימן ועומן. כיום מעריכים שחיים כ-200 פרטים ויש עדויות על נמרים בכל המרחב העצום הזה.Distribution of Arabian leopard 300x238 1

בישראל אוכלוסית נמר המדבר התקיימה במדבר יהודה מנחל אוג בצפון, הר הנגב, ועד נחל ברק בדרום. עדויות רבות, כולל מצולמות, נאספו עם השנים. בעיקר מוכרת עבודתו של חוקר הנמרים גיורא אילני שחקר את נמרי מדבר יהודה בשנות ה-70וה-80  תוך שימוש בתפיסת הפרטים והצמדת משדרים אליהם ואף בגידול פרטים בשבי. מחקרו לא פורסם מעולם בצורה מדעית סדורה ועל כך ביקורות רבות בקרב אנשי מקצוע בתחום שאף טוענים ששיטות המחקר הפולשני תרמו בעקיפין לפגיעה במין.

בשנות השמונים היתה תחושה מאוד אופטימית לגבי שימור הנמרים בישראל. ידעו על למעלה מ-15-20 פרטים וחשבו שהמצב עומד להשתפר. אך שורה של מקרים טרגיים, שגויים או חסרי אחריות גרמו להתדלדלות מסיבית של האוכלוסיה (כגון הוצאה 2 נקבות מאזור קיבוץ עין גדי בגלל שטרפו חתולים בקיבוץ) עד כדאי הכחדה אפשרית.

האם יש נמרים בישראל כיום?

התדלדלות האוכלוסיה במדבר יהודה ומותם של הנמרים בעלי המשדרים כגון חריתון ושלומציון העלו סימן שאלה גדול על כיום נמרים בארצנו כיום.

תיעוד וצילום של נמרים המשיכו להיאסף לעיתים נדירות גם בשנות ה-2000 כאשר מפגש ידוע ומתועד היה בשנת 2007 עת נמר נכנס לתוך בית במדרשת בן גוריון ונתפס ע"י אב המשפחה (ארתור דה-מוש).

צילומים, טביעות רגל ועוד עדויות הראו כי  קיימים כמה פרטים של נמרי מדבר שישראל. תוכלו לראות חלק מהם כאן בכתבת חדשות 2 – https://youtu.be/i6ZGakeusDQ

המחקר החשוב ביותר בתחום זה נערך ע"י ענבר פרז במסגת עבודת המאסטר שלה באוניברסיטת תל אביב. ענבר בחנה את אוכלוסיית נמרי הארץ על ידי ניתוח DNA של גללים שנאספו מערוצי הנחלים הגדולים. היא ביצעה ניתוח של 54 דגימות  כאלה והתוצאות פורסמו בשנת 2003. המחקר מצא ממצאים של שמונה נמרים שונים לפחות, 3 נקבות ו-5 זכרים (מהם נקבה אחת וזכר אחד במדבר יהודה). אבל זה היה ב-2003 ומאז עברו כבר שנים לא מועטות.

רשויות הטבע בישראל החליטו "להוריד פרופיל" מנושא הנמרים אולי גם משום שהדרך הטובה ביותר להישרדותם היא להותירם כמה שיותר רחוק מהתערבות ומגע עם אנשים, ללא סקרנים וללא ציידים. כמה שיודעים פחות כל אנו משאירים מקום לתקווה מסוימת כי האוכלוסייה תתאושש.  Screenshot 1 300x242 1

אבל העדויות התמעטו והלכו בעשור האחרון. טביעות רגל נמריות התגלו על ידי נחמיה אסף, תושב קיבוץ אלמוג, ב־2017. שנה אחר כך הוצג בצילום תרמי דמות חיה כלשהי, מעין חתול גדול, שבהחלט מזכיר נמר. בשנת 2014 הקימה קבוצת צעירים את "פרויקט הנמר הערבי", שמטרתו לנטר את אוכלוסיית הנמרים בהר הנגב, כדי לסייע בשימורה. אחרי שגייסו כסף במימון המונים, פיזרו מצלמות בנקודות אסטרטגיות בנגב. הם הצליחו לתעד שועלים, עופות דורסים, צבועים מפוספסים, זאבים, חתולי בר ועוד ועוד, אבל נמר – לא הצליחו לצלם.

כשנשאל צלם הטבע אייל ברטוב שהוא מגדולי הידענים בנושא לדעתו בסוף 2019 לכתבת העיתון המקיפה מאת קרני אלדד במקור ראשון הוא ענה "עד לפני שלוש־ארבע שנים חשבתי שלא יכול להיות שאין נמרים. הייתי בטוח שהם חיים בנגב, ושיש אנשים שיודעים על זה ומסתירים ממני, כי אני לא בתוך המערכת. חשבתי שהפקחים יודעים היכן הם, ולא מפרסמים את המידע כדי שלא יטרידו את הנמרים. הייתי רוצה להמשיך להאמין בזה, אבל אחרי ש'פרויקט הנמר הערבי' פיזרו מצלמות בהר הנגב ולא ראו נמר במשך שנים – המסקנה היא שכנראה אין."

בליבי יש תקווה גדולה שעדיין מסתובבים להם כמה פרטים בנגב או מדבר יהודה והמידע מוסתר ע"י הרשויות אבל אני חושש שזאת תקוות שווא. וגם אם יש פרטים ספורים סיכוייהם להתאושש קטנים.

התקווה לעתיד נעוצה אולי בכך שבעומן ובאיחוד האמירויות יש גרעיני רבייה שמצליחים. בעומן יש כנראה בנוסף לכ-35 פרטים בגרעין הרבייה גם 10-15 פרטים בטבע כולל גורים שנצפו. אולי בעזרת הקשרים המתהדקים עם מדינות אלו תוכל ישראל להשתתף בפרויקט השבת הנמרים לטבע בדומה להשבת היחמורים, אם כי סיכויי ההצלחה של טורפים כגון אלו הקשורים לטריטוריה – קטנים מאוד.

קיוויתי, אך ככל הנראה אין או שבקרוב ייתכן ולא יהיו יותר נמרים בישראל. אולי זה עוד מין שכמו הפרס ועזניית הנגב שנעלמים מנוף ארצנו בגללנו. עצוב. נותר רק לקוות…

מלכודות נמרים

כפי שרואים מהסקירה שלעיל הנמר והאדם חיו זה לצד זה במשך אלפי שנים. הנמר כטורף העל היה היריב האסטרטגי של האדם לאורך ההסטוריה הקדומה וחייבו את האדם לפעול כנגדו במטרה לשמור על העדרScreenshot 3 300x241 1ים ועל מטה לחמו מפניהם.

ההתמודדות היתה גם ע"י תפילה ופולחן כמו ב"מקדש הנמרים" אבל גם, ובעיקר ע"י צייד שלהם, לרוב ע"י מלכודות נמרים.

 

עיקרון הבניה שלהן פשוט: מבנה אבן צר וארוך עם גג אבן. בקצהו הפנימי קשרו פתיון (גדי, שפן, גור יעלים) עם סידור שמשיכה שלהם מפעיל מנגנון פשוט שמפיל דלת כבדה על פתח המבנה וכולא את הנמר בפנים. בתרשים רואים תרשים סכמטי המתאר את מבנה המלכודת.

במחקר שפורסם בקדמוניות 151 (פורת, אבנר, שם-טוה, הולצר והורביץ, 2015) תיארכו את גילן של 2 מלכודות כאלה בנגב וגילו שהן מסוף האלף הרביעי לספירה – כלומר ממש מזמן… אבל המשיכו להשתמש במלכודות כאלה עד המאה ה-20!

איפה קיימות מלכודות נמרים בארץ?

בנגב, במדבר יהודה ובסיני מוכרות עשרות רבות של מלכודות כאלה וחלקן הגדול ממופה. גם בסוריה ולבנון יש לא מעט מבנים כאלה אך במרכז ובצפון ישראל אני מכיר רק 2 כאלה: אחת בגליל בקרבת מצפה חרשים והשניה בהרי יהודה בנחל רפאים.

עד כאן הסקירה על נמרים בישראל.

הסיפור מדגיש את החשיבות העצומה של שמירת הטבע והמגוון הביולוגי בעולם, ובישראל בפרט.
חובה עלינו (כאזרחים וכמדינה) לעשות כל שלעיל ידינו על מנת להשאיר לדורות הבאים טבע עשיר לפחות כמו שקיבלנו אם לא יותר. וזה מתחיל בדברים קטנים כמו אי-השארת זבל באתרי טבע, אי-פגיעה חי ובצומח ובחינוך של הדור הצעיר.

אני שומר תקווה קלושה בליבי ומקווה שעוד יצא לי לפגוש ביום מן הימים נמר בנופי ארצנו.

רוצים לטייל אל מלכודת הנמרים בגליל ולשמוע ממני את הסיפור כולו?
מוזמנים ליצור קשר איתי ואשמח לארגן ולהדריך אתכם – הקליקו כאן >>> https://www.omri-travel.co.il/contact-us/

הרשמו לאחד הסיורים הקרובים שלנו
לפרטים והרשמה
על המחבר:
עמרי
עמרי

מורה דרך מוסמך ומומחה לטיולים בגליל. המייסד של Omri-Travel שהפך את התחביב והתשוקה שלו למקצוע... חולה טיולים, סקרן בלתי נלאה וממשיך להתלהב מלטייל ולהדריך.

כללי הזהב לטיול מוצלח:

טיול הוא פעילות נפלאה – מהנה, בריא, מחבר ומלמד אך גם עלול להיות מסוכן. על מנת להגביר את ההנאה ולצמצם אתה הסיכון הינה כמה כללים פשוטים המומלצים לכל טיול:

הכנה מראש: חשוב מאוד לקרוא על מסלול הטיול מראש ולדעת היטב מה צפוי לכם: מה המרחק, רמת הקושי, משך הטיול, נתיב הטיול ומה יש לאורכו ולהתארגן בהתאם!  חשוב מאוד להצטייד במפה (זכרו: שיש מקומות ללא קליטת סלולר ולכן מפת נייר עדיפה). יש לידע מישהו מקורב לגבי תוכניותיכם ואם זה בשמורה את אחד מאנשי הצוות.

מים, אוכל, ביגוד וציוד: תמיד קחו איתכם מים! (לטיול יום 3 ליטר לאדם). אוכל ונישנושים בהתאם למשך הטיול. נעליים סגורות, ביגוד בהתאם לעונה אך רצוי תמיד מומלץ מכנסיים ארוכים וכמובן כובע. מומלץ להצטייד בפנס, אולר ומקלות הליכה וחשוב לקחת איתכם ערכת עזרה ראשונה בסיסית וטלפון נייד טעון ואף מטען חיצוני.

התנהגות בזמן הטיול: קריטי להישאר על השבילים המסומנים ולא "לעשות שטויות" כמו קפיצות ממקומות גבוהים, טיפוס על עצים ועוד. חובה להתנהג בהתאם להוראות על שלטי הכניסה לשמורות.

לעולם אל תשאירו לכלוך, ניירות, בקבוקים וחפצים בשטח. אספו את האשפה שלכם ורצוי גם לנקות לכלוך שמצאתם בשטח ולהשאירו במצב טוב יותר.

במקרה חרום: אם חס וחלילה מישהו נפגע במהלך הטיול הכלל הבסיסי הוא טיפול ראשוני במקום ולהוציא את הנפגע מהשטח בהקדם האפשרי. בהתאם למקרה יש להזעיק גורמים רלוונטיים. מומלץ מאוד להוריד את האפליקציה מדא שלי – שבה יש הנחיות עזרה ראשונה לכל המקרים ואפשרות קלה להזעקת עזרה.

מידע מפורט יותר מומלץ לקרוא באתר של עמותת מדעת

קרא עוד
מוזמנים לטייל איתנו
המאמר עזר לכם? נשמח לקרוא את תגובתכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הרשמו לקבלת עדכונים, המלצות והטבות
מבית Omri Travel
פתח צ'אט
1
זקוק לעזרה?
שלום לך!
נשמח לסייע ולחבר אתכם לחוויה מושלמת!!
לאיפה תרצו לטייל? מתי? כמה אנשים?
דילוג לתוכן